תסמונת אנטי פוספוליפידית והריון: ניהול היריון בסיכון גבוה

תסמונת אנטי פוספוליפידית (APS) היא מחלה אוטואימונית אשר משפיעה באופן ישיר על מערכת הקרישה בגוף. נשים המתמודדות עם APS נמצאות בסיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם ולסיבוכים במהלך ההיריון, כגון הפלות חוזרות, עיכוב בגדילה תוך-רחמית, לידה מוקדמת ואף תמותת עובר. במאמר זה נסקור את הגורמים, האבחון והטיפול בתסמונת, תוך מתן דגש על ניהול היריון בסיכון גבוה, עבור נשים שאובחנו עם APS.

מהי תסמונת אנטי פוספוליפידית?

תסמונת אנטי פוספוליפידית היא מצב שבו הגוף מייצר נוגדנים עצמיים – אנטי פוספוליפידים – הפוגעים בתפקוד התקין של הקרישה. מצב זה גורם לנטייה לפתח קרישי דם בעורקים, בוורידים ובשליה. קיימת הבחנה בין APS ראשונית (שאינה נלווית למחלות אחרות) ל-APS משנית (המופיעה עם מחלות כגון זאבת). שכיחות התסמונת באוכלוסייה הכללית מוערכת בכ-2%-5%, והיא מהווה סיבה שכיחה להפלות חוזרות בלתי מוסברות.

כיצד מאבחנים APS?

האבחון מבוסס על שילוב בין קריטריונים קליניים ומעבדתיים. בין הקריטריונים הקליניים נכללים הפלות חוזרות, קרישי דם בעורקים או בוורידים, וסיבוכי הריון (כגון רעלת הריון, לידה שקטה, הפלה, עיכוב בגדילת העובר ברחם). הקריטריונים המעבדתיים כוללים איתור נוגדני אנטי-קרדיוליפין, אנטי-β2-גליקופרוטאין ולופוס אנטיקואגולנט בשתי בדיקות דם לפחות, בהפרש של 12 שבועות. אבחון מוקדם מאפשר התחלת טיפול מונע כבר בשלבים הראשונים של ההיריון, ולעיתים אף בשלב התכנון.

השפעת APS על מהלך ההיריון

נשים עם APS נמצאות בסיכון מוגבר להפלות חוזרות, בעיקר בשליש הראשון, לידה מוקדמת עקב סיבוכי שליה (כגון רעלת היריון), עיכוב בגדילה תוך-רחמית ותמותת עובר. מחקרים מצביעים על כך שעד 50% מהריונות אצל נשים שלא מטופלות מסתיימים באובדן ההיריון. עם זאת, כאשר ניתנת התערבות טיפולית מוקדמת, שיעורי ההצלחה עולים משמעותית ומגיעים ל-75% ואף יותר. נשים עם APS נמצאות גם בסיכון מוגבר לפיתוח קרישי דם בורידים ובעורקים במהלך ההריון ומשכב הלידה. 

ניהול היריון אצל נשים עם APS

טיפול תרופתי מותאם

הגישה המקובלת כיום כוללת מתן אספירין במינון נמוך (75-100 מ"ג ליום) בשילוב עם נוגדי קרישה מסוג קלקסן (LMWH), החל משלב מוקדם של ההיריון ועד מספר שבועות לאחר הלידה. טיפול זה מפחית את הסיכון להיווצרות קרישים בכלי הדם השלייתיים ושלילת הדם מהעובר.

במקרים חמורים במיוחד, כמו כישלון טיפולי או עיכוב משמעותי בגדילה תוך-רחמית, יישקל טיפול תומך עם סטרואידים, פלקווניל או אימונוגלובולינים תוך-ורידיים (IVIG).

מעקב רפואי אינטנסיבי

נשים עם APS עוברות מעקב הדוק הכולל:

• בדיקות דם תכופות להערכת מדדי הקרישה ונוכחות נוגדנים
• ניטור לחץ דם
• בדיקות אולטרסונוגרפיות להערכת שלמות השליה, זרימות דם וחלוקת משקל תקינה של העובר

תיאום בין תחומי

ניהול ההיריון נעשה על ידי צוות רב-תחומי הכולל המטולוג, גינקולוג מומחה להריון בסיכון גבוה ורופא משפחה. שיתוף פעולה זה מאפשר התאמת טיפול מדויק לצרכי האישה והעובר. במקרים עמידים לטיפול דרושה התערבות גם של אימונולוג/ראומטולוג.