קרישיות יתר

תסמינים של קרישיות יתר

תסמיני קרישיות יתר תלויים במיקום הקריש ובחומרת החסימה. תסמינים אפשריים כוללים:

פקקת ורידים עמוקים (DVT):

• נפיחות ברגל אחת.
• כאבים עזים, במיוחד בזמן הליכה.
• שינוי בצבע העור או תחושת חום מקומי.

תסחיף ריאתי (Pulmonary Embolism):

• קשיי נשימה פתאומיים.
• כאבים חדים בחזה.
• דופק מהיר או בלתי סדיר.

שבץ מוחי (Stroke):

• חולשה או שיתוק בצד אחד של הגוף.
• בלבול, בעיות דיבור או ראייה.
• סחרחורת ואובדן שיווי משקל.

פקקת עורקית (Arterial Thrombosis):

• כאבים חדים באזור החסום.
• קושי בתפקוד איברים כתוצאה מחסימת זרימת הדם.

תסמינים אלו דורשים אבחון וטיפול מיידי כדי למנוע סיבוכים חמורים.

קרישיות יתר בהריון

נשים בהריון נמצאות בסיכון מוגבר  בשל שינויים פיזיולוגיים בגוף במהלך ההריון. הגוף מגביר את פעילות מערכת הקרישה כהכנה למניעת דימומים במהלך הלידה. למרות שזהו מנגנון הגנה טבעי, הוא עלול להוביל להיווצרות קרישי דם מסוכנים.

סיבוכים בהריון הקשורים לקרישיות יתר כוללים:

• הפלות חוזרות.
• קרישי דם בשליה, הגורמים לפגיעה באספקת הדם לעובר והאטה בגדילת העובר ברחם.
• רעלת הריון ולידה מוקדמת.

ניהול קרישיות יתר בהריון:

במרפאה של ד"ר ענת רבינוביץ ניתן לקבל תוכנית מותאמת אישית הכוללת טיפול בנוגדי קרישה לנשים עם קרישיות יתר בהריון (כגון קלקסן) ומעקב קפדני לאורך ההריון.

קרישיות יתר ותזונה

לתזונה נכונה יש השפעה חיובית על הפחתת הסיכון. צריכה של מזונות מסוימים ושמירה על אורח חיים בריא עשויים לתמוך בבריאות כלי הדם ולהפחית את הסיכון להיווצרות קרישי דם:
מומלץ לצרוך:

• ירקות עליים ירוקים (כגון תרד, כרוב, חסה), המספקים ויטמינים ונוגדי חמצון.
• מזונות עשירים באומגה-3 כמו דגים שמנים, אגוזים ושמן זית, שתורמים לבריאות כלי הדם.
• פירות יער (כגון אוכמניות, חמוציות) המכילים פלבנואידים המשפרים את זרימת הדם.

יש להימנע מ:

• מזונות עתירי שומן רווי, המעלים את רמות הכולסטרול.
• מזונות מעובדים המכילים נתרן גבוה.
• שתיית אלכוהול בכמות מוגזמת.
  
  

גורמים לקרישיות יתר 

 (Hypercoagulability) מתפתחת כתוצאה ממגוון רחב של גורמים, הנחלקים לגורמים מולדים (תורשתיים) וגורמים נרכשים (סביבתיים ורפואיים). הבנת הגורמים מאפשרת טיפול יעיל וממוקד, תוך התחשבות בצרכים הספציפיים של כל מטופל. להלן פירוט מלא על כל גורם מרכזי.

גורמים מולדים לקרישיות יתר

גורמים מולדים הם שינויים גנטיים המשפיעים על תפקוד מערכת הקרישה או על יציבות כלי הדם. מדובר במצבים הנובעים ממוטציות גנטיות, המעלות את הסיכון ליצירת קרישי דם.

מוטציות Factor V Leiden

זוהי אחת המוטציות הנפוצות ביותר באוכלוסייה המערבית. מוטציה זו משנה את מבנה פקטור V, חלבון קרישה חשוב, ומקשה על פירוקו. כתוצאה מכך, נוצרים קרישי דם בקלות יתרה.

• שכיחות: כ-5% מהאוכלוסייה באירופה נושאים את המוטציה. בישראל כ–10-15% מהאוכלוסיה נושאים את המוטציה. 
• השפעות קליניות: נטייה לקרישי דם בורידים, כגון פקקת ורידים עמוקים (DVT) ותסחיף ריאתי (PE). הסיכון גבוה במיוחד לאחר ניתוח לאחר טראומה, בהריון וכן בטיפול בגלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן. 

מוטציה בפרותרומבין 20210

מוטציה זו משפיעה על רמות הפרותרומבין (גורם II), חלבון החיוני לקרישת הדם. אנשים הנושאים את המוטציה מייצרים יותר פרותרומבין, מה שמעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם.

• שכיחות: כ-2% מהאוכלוסייה. בישראל כ-5% מהאוכלוסיה נשאים למוטציה. 
• השפעות קליניות: נטייה לקרישי דם בורידים ולעיתים נדירות גם בעורקים. הסיכון גבוה במיוחד לאחר ניתוח לאחר טראומה, בהריון וכן בטיפול בגלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן. 

חסר באנטי-תרומבין III

(Antithrombin III Deficiency)
אנטי-תרומבין III הוא חלבון המונע קרישת יתר על ידי עיכוב פקטורים פעילים במערכת הקרישה. חסר בחלבון זה מוביל לעלייה משמעותית בקרישיות הדם.

• שכיחות: נדיר מאד.
• השפעות קליניות: סיכון גבוה להיווצרות קרישי דם כבר בגיל צעיר.

חסר בחלבוני C ו-S (Protein C & Protein S Deficiency)

שני חלבונים אלה פועלים כמעכבי קרישה טבעיים בגוף. חסר בהם גורם לחוסר ויסות של מערכת הקרישה, מה שמוביל לקרישיות יתר.

• שכיחות: נדיר יחסית, אך מהווה קרישיות יתר בסיכון גבוה.
• השפעות קליניות: קרישי דם בעורקים או ורידים.
  
  

גורמים נרכשים לקרישיות יתר

אלו הם מצבים רפואיים, סביבתיים או תרופתיים המעלים את הסיכון. גורמים אלו נרכשים במהלך החיים, ולא תמיד קיימים מגיל צעיר.

מחלות רקע

• תסמונת אנטיפוספוליפיד (Antiphospholipid Syndrome): מחלה אוטואימונית המאופיינת בנוכחות נוגדנים הפוגעים במערכת הקרישה.

• • תסמינים: קרישי דם בעורקים ובוורידים, הפלות חוזרות.

• סרטן: סוגי סרטן מסוימים, במיוחד סרטן לבלב, ריאות, ומעי גס, מייצרים חומרים המפעילים את מערכת הקרישה.

• • השפעה: עלייה בסיכון לקרישי דם בעורקים ובורידים.

• מחלות דלקתיות כרוניות: מחלות כמו קרוהן וקוליטיס מגבירות את הסיכון לקרישיות יתר בשל התהליכים הדלקתיים הכרוניים. כמו כן מחלות אוטואימוניות כרוניות. 

תרופות וטיפולים רפואיים

• גלולות למניעת הריון וטיפולים הורמונליים: הורמונים כמו אסטרוגן מגבירים את הסיכון לקרישיות יתר על ידי הפעלת מערכת הקרישה.

• • שכיחות: במיוחד בנשים עם נטייה גנטית לקרישיות יתר.

• טיפולים כימותרפיים: חלק מהטיפולים האונקולוגיים מגבירים את הנטייה לקרישיות יתר.
• ניתוחים: ניתוחים גדולים, במיוחד באגן או בבטן, וכן ניתוחים אורטופדיים במפרק הברך והירך מעלים את הסיכון להיווצרות קרישי דם.

אורח חיים

• עישון:

• • עישון פוגע בדפנות כלי הדם ומעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם בעיקר עורקיים (שבץ מוחי, התקף לב).

• השמנת יתר:

• • עודף משקל מפעיל לחץ על מערכת כלי הדם, במיוחד בוורידי הרגליים.

• חוסר פעילות גופנית:

• • ישיבה ממושכת, כמו בטיסות ארוכות או בעבודה משרדית, עלולה להאט את זרימת הדם ולהגביר את הסיכון לפקקת ורידים עמוקה (DVT).

מצבים זמניים

• הריון ולידה:
  במהלך ההריון, מערכת הקרישה פעילה יותר למניעת דימום בלידה.

• • השפעות: נשים בהריון נמצאות בסיכון מוגבר לקרישי דם, במיוחד אם קיימת נטייה גנטית.

• טראומה או פציעה, מצב לאחר ניתוחים מג׳וריים:
  טראומות פיזיות יכולות להפעיל את מערכת הקרישה כדי למנוע דימום חמור.
• זיהומים חמורים:
  זיהומים כמו COVID-19 יכולים לגרום לקרישיות יתר בשל התגובה הדלקתית המוגברת של הגוף.

השפעת שילוב הגורמים

לעיתים קרובות, קרישיות יתר מתפתחת כתוצאה משילוב של גורמים מולדים ונרכשים. לדוגמה:

• אישה הנושאת את מוטציית Factor V Leiden ונוטלת גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן נמצאת בסיכון מוגבר בהרבה לקרישי דם מאשר מי שמתקיימים אצלה רק אחד מהגורמים.
• מטופל לאחר ניתוח עם מחלת סרטן פעילה נמצא בקבוצת סיכון גבוהה מאוד ודורש ניטור וטיפול מונע.