תוכן עניינים
הפרעות בתפקודי קרישה הן בעיה רפואית נפוצה שיכולה להוביל לסיכון מוגבר לדימומים או לקרישת יתר. תפקוד תקין של מערכת הקרישה מבוסס על פעילותם של מספר חלבונים הקרויים פקטורי קרישה. כאשר יש פגיעה באחד או יותר מפקטורים אלה, עלולה להתרחש הפרעה במנגנון הקרישה. במאמר זה נדון בסיבות העיקריות להפרעות קרישה, תהליך האבחון, אפשרויות הטיפול והמניעה.
הגורמים להפרעות בתפקודי קרישה
חסר מולד בפקטורי קרישה
הפרעות מולדות בתפקודי קרישה נגרמות בשל פגמים גנטיים המשפיעים על ייצור או תפקוד הפקטורים. דוגמאות בולטות כוללות:
- המופיליה A ו-B: מצב של חסר בפקטור VIII או IX, בהתאמה, הגורם לדימומים חוזרים ונשנים, בעיקר במפרקים וברקמות רכות.
- מחסור בפקטור XI: תסמונת הגורמת לדימומים מוגברים בעיקר לאחר פציעות או ניתוחים.
- מחסור בפקטור VII : דימומים המשתנים בחומרתם על פי חומרת החסר
- מחסור בפקטור XIII: מצב נדיר הגורם לדימומים קשים, דימומים תוך גולגולתיים, והפלות חוזרות בנשים
חסר נרכש בפקטורי קרישה
- מחלות כבד כרוניות: הכבד אחראי על ייצור רוב פקטורי הקרישה. מחלות כגון שחמת הכבד עלולות לגרום לירידה משמעותית בייצור הפקטורים ולגרום לדימומים ממושכים.
- חסר בוויטמין K: ויטמין זה חיוני להפעלת מספר פקטורי קרישה (II, VII, IX ו-X). חסר בוויטמין K יכול להתרחש במצבים של תת-ספיגה במעי, תת-תזונה, או עקב שימוש ממושך באנטיביוטיקה הפוגעת במיקרוביום במעיים.
- תרופות נוגדות קרישה: וורפרין, הפרין ותרופות חדשות מסוג DOACs (כגון אפיקסבן וריברוקסבן) נועדו לדכא קרישת יתר, אך לעיתים גורמות לדימומים כתוצאה מירידה בפעילות הפקטורים.
- תסמונת DIC (קרישה תוך-כלית מפושטת): מצב חירום רפואי שבו קרישי דם נוצרו בגוף בצורה לא מבוקרת, מה שגורם לירידה חדה בפקטורי הקרישה ודימומים חמורים.
גורמים נוספים
- מחסור בטסיות דם (טרומבוציטופניה): הטסיות הן מרכיב חשוב בתהליך הקרישה, ובמצבי חסר משמעותי בהן, עלולים להתרחש דימומים מרובים.
- מחלת Von Willebrand: מחסור בפקטור זה המסייע לתפקוד הטסיות ומהווה את הפרעת הדמם התורשתית השכיחה ביותר
תהליך האבחון של הפרעות קרישה
בדיקות דם ראשוניות
- PT (זמן פרותרומבין): מודדת את הזמן הנדרש לקרישת הדם במסלול החיצוני של מערכת הקרישה. זמן PT ממושך עלול להצביע על בעיה בפקטורים II, V, VII או X.
- PTT (זמן תרומבופלסטין חלקי): מעריך את פעילותם של הפקטורים במסלול הפנימי של הקרישה (כגון פקטור VIII ,IX ו- XI). ערכים חריגים בבדיקה זו מעידים לרוב על בעיות מולדות כמו המופיליה או חסרים נרכשים.
- ספירת דם מלאה: משמשת לזיהוי מצבים נלווים כגון אנמיה או טרומבוציטופניה, שעשויים להיות חלק מההפרעה.
- בדיקת INR: נועדה להעריך את זמן הקרישה ולנטר חולים הנוטלים תרופה נוגדת קרישה בשם וורפרין (קומדין).
בדיקות מתקדמות
- בדיקות לפעילות פקטורי קרישה ספציפיים: כאשר מתעורר חשד לחסר בפקטור מסוים, מבוצעות בדיקות ספציפיות למדידת רמת הפקטור ופעילותו. לדוגמה, בדיקה של פקטור VIII להערכת המופיליה A.
- בדיקות גנטיות: במקרים של חשד למחלות מולדות כמו המופיליה נעשות בדיקות גנטיות לזיהוי הפגמים התורשתיים.
בדיקות לפי הקשר קליני
- בדיקות הדמיה: במקרים של חשד לקריש דם או דימומים פנימיים, מבוצעות בדיקות דימות כגון אולטרסאונד דופלקס, CT או MRI.
- בדיקות תפקוד כבד: כאשר יש חשד למחלת כבד כרונית כגורם להפרעות הקרישה, נבדקות רמות אנזימי כבד, בילירובין ואלבומין.
תשובות על שאלות נפוצות
מהן ההשלכות של חסר בפקטורי קרישה?
חסר בפקטורי קרישה עלול להוביל לדימומים מוגברים, חבורות תת-עוריות, דימומים ממפרקים ודימומים פנימיים מסוכנים. כמו כן במצב זה קיים סיכון לדימום מוגבר או מסכן חיים לאחר לידות ולאחר ניתוחים.
כיצד ניתן לדעת אם יש לי בעיית קרישה?
תסמינים כמו דימומים מוגברים, חבורות ללא סיבה ברורה, דימומים מוגברים בווסת או לאחר לידות, דימומים מוגברים לאחר עקירות שיניים, או דימומים לאחר ניתוחים עלולים להצביע על בעיה. מומלץ לבצע בדיקות דם להערכת מצב הקרישה.
האם חסר בפקטורי קרישה הוא מצב תורשתי?
חלק מהפרעות הקרישה הן תורשתיות, כמו המופיליה. עם זאת, ישנן גם הפרעות נרכשות כתוצאה ממחלות או תרופות.
אילו טיפולים זמינים להפרעות קרישה?
הטיפול משתנה בהתאם לסוג ההפרעה וכולל מתן פקטורי קרישה חלופיים, ויטמין K, או טיפול תרופתי מתאים.
האם ניתן למנוע הפרעות קרישה?
ניתן להפחית סיכונים על ידי זיהוי מוקדם של ההפרעה, שמירה על תזונה מאוזנת הכוללת ויטמין K, ובדיקות תקופתיות בקרב בעלי רקע משפחתי מתאים.
כיצד משפיעות תרופות נוגדות קרישה על מצב הקרישה שלי?
תרופות אלו מפחיתות את יכולת הדם להיקרש ובכך מפחיתות את הסיכון לקרישת יתר. עם זאת, הן עלולות לגרום לדימומים ויש צורך במעקב רפואי.
מתי יש לפנות לרופא המומחה להמטולוגיה?
בכל מקרה של דימומים חריגים, חבורות ללא סיבה ברורה, או היסטוריה משפחתית של הפרעות קרישה, מומלץ לפנות להערכה מקצועית.
