קרישיות יתר בהריון

סיבוכי קרישיות יתר במהלך ההיריון מהווים אתגר משמעותי בתחום רפואת האם והעובר. הבנת הגורמים, הסיכונים והטיפולים האפשריים היא קריטית למניעת תוצאות שליליות לאם ולעובר.

במהלך ההיריון, מתרחשים שינויים פיזיולוגיים במערכת הקרישה של האישה, המובילים לעלייה בקרישיות הדם. שינויים אלו נועדו להפחית את הסיכון לדימום במהלך הלידה, אך הם גם מגבירים את הסיכון להיווצרות פקקת ורידים (DVT) ותסחיף ריאתי (PE). בנוסף, קרישיות יתר עשויה להיות קשורה לסיבוכי היריון נוספים, כגון הפלות חוזרות, רעלת היריון והאטה בגדילה התוך-רחמית של העובר.

גורמי סיכון

גורמי הסיכון לקרישיות יתר בהיריון כוללים:

  • טרומבופיליה מולדת: מוטציות גנטיות כמו Factor V Leiden או פרותרומבין G20210A. כמו כן חסרים מולדים בחלבון c, s ואנטי טרומבין. 
  • טרומבופיליה נרכשת: תסמונת אנטי-פוספוליפיד (APS).
  • היסטוריה אישית או משפחתית של פקקת.
  • גורמים נוספים: השמנת יתר, עישון, גיל מעל 35, ריתוק ממושך למיטה, ניתוח קיסרי, היריון מרובה עוברים וטיפולי פוריות.

סיבוכי קרישיות יתר בהיריון

סיבוכי קרישיות יתר בהיריון מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות:

  1. טרומבואמבוליזם ורידי (VTE): כולל פקקת ורידים עמוקים (DVT) ותסחיף ריאתי (PE).
  2. סיבוכי היריון: הפלות חוזרות, מות עובר ברחם, רעלת היריון, האטה בגדילה התוך-רחמית והיפרדות שליה.

אבחון קרישיות יתר בהריון

האבחון מתבצע באמצעות:

  • היסטוריה רפואית ומשפחתית: זיהוי גורמי סיכון ונטיות גנטיות.
  • בדיקות דם: לזיהוי נוגדנים ספציפיים, מוטציות גנטיות וחסרים בחלבוני קרישה מסויימים הקשורים לטרומבופיליה.

טיפול בקרישיות יתר בהריון

הטיפול בקרישיות יתר בהיריון מתמקד במניעה וטיפול באירועי VTE, וכן במניעת סיבוכי היריון הקשורים לטרומבופיליה. הטיפול כולל:

  • נוגדי קרישה: הפרין במשקל מולקולרי נמוך (LMWH) כמו קלקסן, הניתן בזריקה תת-עורית. טיפול זה אינו עובר את השליה ולכן בטוח לשימוש במהלך ההיריון.
  • תרופות אנטיאגרגנטיות: במקרים מסוימים,, ייתכן שיומלץ על מתן אספירין במינון נמוך.

הטיפול מותאם אישית בהתאם לרמת הסיכון וההיסטוריה הרפואית של המטופלת. לאחר הלידה, ייתכן ויומלץ להמשיך בטיפול נוגד קרישה לתקופה מסוימת, בהתאם להערכת הרופא המטפל.

טבלה: השוואת גורמים לקרישיות יתר

סוג הגורם

תיאור

דוגמה

גורמים מולדים

נטייה גנטית לקרישיות יתר.

Factor V Leiden, פרותרומבין 20210

גורמים נרכשים

מצבים רפואיים או אורח חיים הגורמים לקרישיות מוגברת.

סרטן, השמנת יתר, עישון

מצבים זמניים

מצבים זמניים הגורמים לעלייה בפעילות מערכת הקרישה.

הריון, גלולות למניעת הריון, ניתוחים

 

תוכן עניינים

בדיקת קרישיות יתר פרטי במרפאתה של ד"ר ענת רבינוביץ

בדיקת קרישיות יתר היא שלב קריטי באבחון וטיפול בנטייה ליצירת קרישי דם. במרפאה של ד"ר ענת רבינוביץ, מומחית בהמטולוגיה ובקרישת דם, מתבצעת בדיקה פרטית יסודית ומותאמת אישית, המשלבת גישה קלינית ומעבדתית מתקדמת.

כיצד מתבצעת הבדיקה במרפאה?

במרפאתה של ד"ר ענת רבינוביץ, תהליך האבחון מתבצע בשלבים, כדי להבטיח דיוק מקסימלי והתאמת טיפול יעיל.

פגישת ייעוץ ראשונית

במהלך הפגישה, ד"ר רבינוביץ עורכת ראיון רפואי מעמיק, שבו נבדקים:

  • ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית.
  • סגנון החיים ותנאים סביבתיים שעלולים לתרום לקרישיות יתר.
  • תסמינים קיימים או אירועי קרישת דם בעבר.


ביצוע בדיקות דם מתקדמות

הבדיקות כוללות:

  • PT/INR ו-APTT – לבדיקת תפקוד מערכת הקרישה.
  • בדיקות נוגדנים לתסמונת אנטיפוספוליפיד.
  • בדיקות גנטיות לזיהוי מוטציות מולדות.
  • בדיקות ייעודיות לחלבוני קרישה כמו אנטי-תרומבין III, חלבון C וחלבון S.

ניתוח ממצאים והתאמת טיפול אישי

ד"ר רבינוביץ מנתחת את הממצאים יחד עם המטופל, ומציעה תוכנית טיפול מותאמת אישית.

טיפול בקרישיות יתר במרפאתה של ד"ר ענת רבינוביץ

הטיפול בקרישיות יתר דורש גישה מקיפה ומותאמת אישית. במרפאתנו מוצע מגוון פתרונות טיפוליים מתקדמים.

טיפול תרופתי:

  • נוגדי קרישה מסוג אנטגוניסטים לוויטמין K (כגון וורפרין)
  • נוגדי קרישה ישירים חדשניים (DOAC)
  • הפרין במשקל מולקולרי נמוך
  • תרופות נוגדות טסיות

ניטור ומעקב:

  • בדיקות INR תכופות למטופלי וורפרין
  • מעקב אחר תפקודי כליות וכבד
  • התאמת מינון תרופתי מדויק
  • זיהוי מוקדם של סיבוכים

כיצד מתבצע האבחון?

אבחון קרישיות יתר כולל שילוב של בדיקות קליניות ומעבדתיות:

  • בדיקות דם:
    • PT/INR ו-APTT לבדיקת תפקוד מערכת הקרישה.
    • בדיקות נוגדנים לתסמונת אנטיפוספוליפיד.
    • רמת פעילות חלבון C . S   ואנטי טרומבין 
  • בדיקות גנטיות:
  • לזיהוי מוטציות כמו Factor V Leiden או פרותרומבין 20210.
  • בדיקות הדמיה:
  • אולטרסאונד דופלקס לאיתור קרישי דם בגפיים.
  • CT או MRI במקרים מורכבים.

חידושים בטיפול בקרישיות יתר

המחקר הרפואי העדכני מציג התקדמויות משמעותיות:

  • תרופות חדשות עם פרופיל בטיחות משופר
  • שיטות ניטור מתקדמות
  • גישות מולקולריות חדשניות
  • טיפולים ביולוגיים ממוקדים

מניעה וניהול סיכונים

המלצות למניעת סיבוכים:

  • פעילות גופנית סדירה
  • שמירה על משקל תקין
  • הפסקת עישון
  • הימנעות מהתייבשות
  • תנועתיות בטיסות ארוכות

הנחיות לחולים:

  • נטילת תרופות בזמנים קבועים
  • מעקב סדיר אחר בדיקות מעבדה
  • הימנעות מפעילויות בסיכון גבוה
  • דיווח מיידי על תסמינים חשודים

 

הגורמים לקרישיות יתר הם מגוונים וכוללים הן מצבים מולדים והן נרכשים. זיהוי מוקדם של הגורמים בקרב המטופלים מאפשר התאמה של טיפול יעיל למניעת סיבוכים חמורים. במרפאה של ד"ר ענת רבינוביץ ניתן לבצע אבחון מדויק וטיפול מותאם אישית, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וניסיון קליני רב. אם אתם חושדים בקיום קרישיות יתר, מומלץ לפנות בהקדם לאבחון מקיף.

טבלה: סוגי טרומבופיליה ואפיונם

סוג הטרומבופיליה

אפיון

טרומבופיליה מולדת

מוטציות גנטיות כמו Factor V Leiden, פרותרומבין G20210A, חסר בחלבונים C ו-S.

טרומבופיליה נרכשת

תסמונת אנטי-פוספוליפיד (APS) המאופיינת בנוכחות נוגדנים ספציפיים בדם.

שאלות ותשובות על קרישיות יתר

האם כל אישה בהיריון צריכה לעבור בדיקות לקרישיות יתר?

לא. הבדיקות מומלצות בעיקר לנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פקקת, הפלות חוזרות או סיבוכי היריון אחרים.

כן. באמצעות אבחון מוקדם וטיפול מתאים בנוגדי קרישה, ניתן להפחית את הסיכון לסיבוכים.

כן. נוגדי קרישה כמו LMWH אינם עוברים את השליה ולכן אינם משפיעים על העובר.

משך הטיפול לאחר הלידה נקבע בהתאם להערכת הרופא המטפל, אך לרוב נמשך מספר שבועות.

המודעות והטיפול המתאים בקרישיות יתר במהלך ההיריון יכולים למנוע סיבוכים חמורים ולהבטיח בריאות מיטבית לאם ולעובר. לכן, חשוב להיות במעקב רפואי צמוד ולפעול בהתאם להנחיות הרפואיות.