הקשר בין תסמונת אנטי פוספוליפידית להפלות חוזרות

מאת ד"ר ענת רבינוביץ – מומחית להמטולוגיה, קרישת דם ורפואה פנימית

למה תסמונת אנטי פוספוליפידית מהווה גורם מרכזי להפלות חוזרות

תסמונת אנטי פוספוליפידית APS היא מצב אוטואימוני המוגדר כאחת הסיבות השכיחות ביותר להפלות חוזרות ולאובדן הריונות בשלב מוקדם ומאוחר. מדובר בתסמונת שבה הגוף מייצר נוגדנים הפועלים נגד פוספוליפידים, שהם מרכיבים חיוניים בקרומי התאים ובמערכת הקרישה. נוגדנים אלו יוצרים נטייה לקרישיות יתר, המשפיעה באופן ישיר על יכולת השליה להתפתח בצורה תקינה.

מחקרים מראים כי עד 10 אחוזים מהנשים עם הפלות חוזרות סובלות מתסמונת אנטי פוספוליפידית, ולכן אבחון נכון ומתן טיפול מתאים משפרים באופן משמעותי את סיכויי ההיריון התקין. התקדמות המחקר הרפואי מאפשרת כיום לזהות את התסמונת מוקדם, להציע טיפול מניעתי ולהעלות את שיעור ההריונות המוצלחים לשיעור של כ־70 עד 80 אחוזים.

מהי תסמונת אנטי פוספוליפידית APS וכיצד היא משפיעה על הגוף

APS היא מחלה אוטואימונית שבה הגוף מייצר נוגדנים הפוגעים במערכת הקרישה. הנוגדנים גורמים ליצירת קרישי דם לא תקינים בכלי דם גדולים וקטנים. בהריון, מערכת הקרישה פעילה ביתר, ולכן כל פגיעה באיזון הקרישתי עלולה להשפיע ישירות על התפתחות ההיריון.

ההשפעה החיסונית על תפקוד שלייתי

בשלב מוקדם בהריון נוצרת השליה. נוגדני APS עלולים לפגוע בהשרשה תקינה של העובר ברחם, בניית כלי דם שלייתיים ובהעברת חמצן וחומרי מזון. הפגיעה בתפקוד השליה נמצאה במחקרים כמנגנון המרכזי להפלות בשלבים מוקדמים ומאוחרים.

התפתחות קרישי דם המפריעים לזרימת הדם לעובר

תסמונת אנטי פוספוליפידית מגבירה את יצירת הקרישים. בכלי דם שלייתיים זה עלול ליצור חסימות חלקיות או מלאות שמונעות מהעובר לקבל אספקת דם תקינה. מחקרים מצאו קשר ישיר בין נוכחות נוגדני APS לבין עיכוב גדילה עוברית, ירידת זרימות בכלי הדם השלייתיים והפלות לאחר שבוע 10.

נוגדנים הפוגעים במנגנוני הריון טבעיים

נוגדני אנטי פוספוליפיד פוגעים ביכולת הרחם להכין סביבה מתאימה לעובר. יש עדויות לכך שהנוגדנים משפיעים ישירות על תהליכים הורמונליים ומולקולריים, כולל עמידות לאינסולין, דלקתיות מערכתית ועלייה ביצירת ציטוקינים.

כיצד מאבחנים תסמונת אנטי פוספוליפידית אצל נשים עם הפלות חוזרות

אבחון APS דורש שילוב בין תסמינים קליניים לבדיקות מעבדה. האבחנה נעשית על ידי מומחית לקרישיות יתר, דרך תהליך בירור מקיף.

בדיקות דם לנוגדני APS

שלוש בדיקות עיקריות מבוצעות:

1. Lupus Anticoagulant
2. נוגדן Anticardiolipin
3. נוגדן Anti Beta2 Glycoprotein

    

האבחון דורש שתי בדיקות חיוביות, בהפרש של 12 שבועות לפחות, כדי לשלול תוצאה מקרית.

בירור למצבי קרישה נוספים

ההערכה כוללת בדיקת קרישיות יתר תורשתית, תפקודי קרישה מלאים ובדיקות למעקב אחר מצבי דלקת. מאחר שהריון עצמו מעלה את הנטייה לקרישה, המעקב צריך להתבצע אצל רופאה מומחית כד"ר רבינוביץ.

בדיקות הדמיה בהריון

בנשים שאובחנו עם APS מבוצעים:

• מעקב אולטרסאונד תכוף
• בדיקות זרימות דם שלייתיות
• הערכת גדילה עוברית

   

כל אלו מסייעים לזהות מוקדם פגיעה שלייתית או האטה בגדילה.