טסיות הדם: תפקידים, בדיקות רפואיות והפרעות נפוצות

טסיות הדם (Platelets) הן רכיב חשוב במערכת הקרישה של הגוף. הן תאים קטנים ללא גרעין שמקורם במגה-קריוציטים במח העצם ותפקידן העיקרי הוא לעצור דימומים ולסייע בתהליך הריפוי של כלי הדם. כאשר מתרחשת פציעה, הטסיות נצמדות לאזור הפגוע ומתחילות תהליך קרישה למניעת דימום נוסף. בנוסף, הן ממלאות תפקידים חשובים במערכת החיסון, כולל תגובה דלקתית ותיקון רקמות פגועות.

מספר חריג של טסיות בדם – גבוה או נמוך מהנורמה – עלול להוות סימן למצבים רפואיים שונים, לרבות מחלות אוטואימוניות הפוגעות בתפקודן. במחלות אלו, מערכת החיסון תוקפת בטעות את הטסיות עצמן או את החלבונים המשתתפים בתהליך הקרישה.

מחלות אוטואימוניות נפוצות המשפיעות על טסיות הדם

• טרומבוציטופניה אידיופתית (ITP) – מחלה שבה מערכת החיסון מזהה את הטסיות כגוף זר ותוקפת אותן, מה שמוביל לירידה בכמותן ולנטייה לדימומים.
• לופוס (Systemic Lupus Erythematosus – SLE) – מחלה רב-מערכתית בה נוצרים נוגדנים הפוגעים בטסיות ובגורמי קרישה אחרים, מה שעלול לגרום לקרישיות יתר או לחוסר קרישה מספקת.
• תסמונת אנטי-פוספוליפידית (Antiphospholipid Syndrome – APS) – מצב שבו נוצרים נוגדנים נגד פוספוליפידים המשתתפים בקרישת הדם, מה שיכול לגרום לקרישיות יתר ולסיכון מוגבר לקרישי דם.
• סקלרודרמה (Systemic Sclerosis) – מחלה הפוגעת בכלי הדם ויכולה לגרום לקרישיות יתר דרך מנגנונים חיסוניים ודלקתיים.

   

אבחון מוקדם של מחלות אלו באמצעות בדיקות דם וקרישה מאפשר טיפול מותאם שיכול למנוע סיבוכים חמורים. במאמר זה נעמיק בתפקידי הטסיות, בבדיקות רפואיות חשובות, בהפרעות נפוצות המשפיעות על רמות הטסיות ובשיטות הטיפול האפשריות.

תפקידים עיקריים של טסיות הדם 

טסיות הדם ממלאות מספר תפקידים קריטיים בגוף:

• קרישת דם ומניעת דימומים – הטסיות מזהות פגיעה בכלי דם, נצמדות לאזור הפגוע, ומפעילות סדרת תגובות ביוכימיות שיוצרות קריש דם. הן משחררות חומרים כימיים שמגבירים את הקרישה ומונעים איבוד דם משמעותי.
• שמירה על תקינות כלי הדם – הטסיות מפרישות פקטורים המעודדים צמיחה וחידוש של תאי האנדותל, הדופן הפנימית של כלי הדם, ובכך תורמות לריפוי ורגנרציה של כלי דם שניזוקו.
• וויסות תגובה דלקתית – הטסיות משתתפות בתהליכי דלקת על ידי הפרשת מתווכי דלקת (כגון ציטוקינים) ושיתוף פעולה עם תאי מערכת החיסון בזיהוי פתוגנים.
• תמיכה במערכת החיסון – הטסיות מסייעות במלחמה בזיהומים על ידי קשירה לחיידקים ונגיפים, עידוד פעילות של תאי דם לבנים, ושחרור חלבונים אנטי-מיקרוביאליים המסייעים בהגנה מפני זיהומים.

בדיקות רפואיות לטסיות הדם 

בדיקות הדם הכוללות ספירת טסיות מספקות מידע חשוב על מצב הבריאות הכללי ומסייעות באבחון בעיות קרישה:

• ספירת טסיות (Platelet Count) – בדיקה סטנדרטית במסגרת ספירת דם כללית (CBC). מספקת מידע על רמות הטסיות בדם, כאשר ערכים גבוהים או נמוכים עשויים להצביע על הפרעות שונות.
• זמן קרישה (Bleeding Time) – בדיקה המשמשת להערכת יכולת הקרישה של הדם. משך זמן ארוך מהרגיל עשוי להעיד על בעיות בטסיות או במערכת הקרישה.
• תפקודי טסיות (Platelet Function Tests) – סדרת בדיקות המשמשות להערכת יכולת ההיצמדות והאגרגציה של הטסיות. בדיקות אלו כוללות:
  • בדיקת אגרגציה טסיות (Platelet Aggregation Test) – בוחנת את יכולת הטסיות להתחבר וליצור קרישים.
  • בדיקת ריסטוצטין (Ristocetin Cofactor Assay) – משמשת להערכת תפקוד טסיות במחלות כמו מחלת וון וילברנד.
  • בדיקות PFA-100 – בדיקה מהירה המודדת את תפקוד הטסיות ומסייעת לזהות הפרעות קרישה מולדות או נרכשות.
• בדיקות גנטיות להפרעות טסיות – במקרים בהם יש חשד להפרעות קרישה גנטיות, ניתן לבצע בדיקות לאיתור מוטציות בגנים המשפיעים על תפקוד הטסיות.